החברים של ג’ורג’

אם יהודית, לא דמוקרטית

מאת:ygurvitz נשלח: 18 בנובמבר, 2007, 18:54 נושאים: מדינת כל יהודיה.
תגובות: 33

« פאליווד   |   המולך נוער »

תגובות

• תגובה מאת אילן בכר אבנטור
  18 בנובמבר, 2007, 19:40

  רק סקרנות, לאו דווקא אי הסכמה - את הפוסט הזה כתבת אחרי שקראת את המאמר של רות גביזון ( http://news.walla.co.il/?w=/2971/1196759 ), או לפני?

• תגובה מאת אילן בכר אבנטור
  18 בנובמבר, 2007, 19:41

  זו תגובה למאמר של רות גביזון ( http://news.walla.co.il/?w=/2971/1196759 )?

• תגובה מאת אילן בכר אבנטור
  18 בנובמבר, 2007, 19:41

  אופס…

• תגובה מאת אסף
  18 בנובמבר, 2007, 20:12

  בהמשך לדברי קודמי, אפשר להגיד שהדברים מתכתבים גם עם מאמרו של גדי טאוב בנושא (הנוקט בגישה הפוכה, אגב):
  http://www.gaditaub.com/eblog/the-idea-of-a-jewish-democratic-state

• תגובה מאת יואב (לונדון)
  18 בנובמבר, 2007, 21:13

  אני לא כל כך מבין את הטענה שלך. אני חי במדינה שהיא מדינה אנגלית, ובכל זאת לא מפלה אנשים על בסיס לאום או דת, ובטח שלא מתנהלת על בסיס של הדת האנגלית. אני חושב שכשאומרים “מדינה יהודית” מתכוונים למדינה שרוב אזרחיה הם בעלי לאום יהודי, מזדהים עם התרבות היהודית, חוגגים את החגים היהודים וכו’. לכן, כאן, אין רכבות בחג המולד, ובמדינה יהודית אין רכבות ביום כיפור, כאן מדברים אנגלית ברחוב, ובישראל בעברית, כאן מלמדים את שייקספיר בבתי הספר ובישראל את ביאליק, וכו’. מצד שני, זה די מטופש שליבני תדרוש שהפלשתינים יכירו בזה (זה הרי נובע באופן אוטומטי מהרוב שקיים והדמוקרטיות של המדינה).

• תגובה מאת גיא
  18 בנובמבר, 2007, 21:16

  איכשהו נראה לי שההסבר פשוט יותר.
  כשלבני דורשת הכרה במדינה “יהודית” לצד מדינה “פלסטינית”, היא מתכוונת לכך שהפליטים הפלסטינים ישובו לפלסטין בלבד. יהודים, אם ירצו משום מה, יוכלו “לחזור” לישראל.
  זה מעין שם קוד למוכנות עקרונית של הפלסטינים לוותר על שיבה לישראל. הרי אם ישראל לא מדינה יהודית, אין שום סיבה שכל פלסטיני ופלסטיני לא ישוב לבית משפחתו בחיפה, יפו או צפת.

  ברור שזאת הצהרה בעייתית מכל הסיבות שציינת - אבל מהפכה אזרחית בישראל לא תתרחש עד לאנאפוליס, ולדרוש ויתור מפורש על זכות השיבה היה כנראה מכשיל את הכל. לכן כצעד במשא ומתן, זאת נראית לי דרישה סבירה.

• תגובה מאת ygurvitz
  19 בנובמבר, 2007, 0:01

  התגובה היא יותר לטאוב מאשר לגביזון - קראתי את מאמרו של טאוב, על זה של גביזון רק רפרפתי, יש לה נטיה להביא לי את הסעיף. היא היתה יו”ר האגודה לזכויות האזרח, לעזאזל.

• תגובה מאת שי נ
  19 בנובמבר, 2007, 1:03

  אבל יוסי, חשבתי שהתרבות הערבית נחותה ולכן מגיע לה מה שמגיע לה. כנראה שיש ערבים מבפנים ויש ערבים מבחוץ.

• תגובה מאת ד.ט
  19 בנובמבר, 2007, 2:52

  מסכים עם דבריו של יואב . אין כל הכרח שמדינה יהודית תפלה לא-יהודים, כשם שאין הכרח שמדינה אנגלית (נתעלם מכך שעדיין אין מדינה כזו אלא יש בריטניה) תפלה לא-אנגלים. במקום שייקספיר - יהודה הלוי, במקום אנגלית - עברית, במקום הארכיבישוף מקנטרברי - הרב הראשי, במקום חג המולד וימי ראשון - חנוכה ושבת. והרי מדינה יהודית.

  עם זאת, נשאלת השאלה מה אנחנו צריכים הכרה פלסטינית במצב עניינים זה. האם צריך לבקש רשות מהשכנים לא לעבוד בשבת? אפשר לנחש שהכרה כזו אמורה לשמש כטיעון נגד התביעה לזכות השיבה - גישה חסרת תוחלת לדעתי.

• תגובה מאת ג’ניה
  19 בנובמבר, 2007, 11:48

  אין שום סיבה שמדינה יהודית בהכרך תהייה לא שיויונית . נוצרים מברית המועצות , גם כאלה שאין להם שום כוונה לעבוד גיור חיים פה הולכים לאוניברסיטה , משרתים בשקט בצבא וכ”ו .
  הלכה למעשה קימים דרך אגב אנשים שרואים בעצמם יהודים (כלאום) ובני דת אחרת או אטאיסטיים . העובדה שמדינת ישראל לא מכירה בהם איננה סימן לכך שהם לא קיימים ושבהכרך מדינה יהודית היא מדינה דתית .

  לגבי קיפוח הערבים …
  http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=941496&passok=yes

• תגובה מאת אור ברקת
  19 בנובמבר, 2007, 12:49

  ג’ניה - הוא לא נותן לי להגיב שם אז שיהיה כאן

  המלצת קריאה שהייתה חוסכת לך את הזמן על הפוסט - מילון אבן שושן. ספציפית בערך “קיפוח”

• תגובה מאת שני
  19 בנובמבר, 2007, 16:03

  יוסי, האם המצב כיום בבריטניה, מבחינת מבנה החברה שלה, נראה לך כמצב אליו אנו צריכים לשאוף?

  בעניין המצב העגום של הערים הערביות: אני בטוחה שאתה יודע שהשחיתות חוגגת שם ושניסיון ליעל את המערכת מבחוץ או להביא ועדה קרואה נתקל בהתנגדות אלימה.
  (מבססת את דברי על זה-
  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3453156,00.html
  אם יש לך מידע נוסף שאני לא מכירה, אשמח לשמוע)

• תגובה מאת א.ו.ד
  19 בנובמבר, 2007, 16:36

  חוק השבות היה כזה לפני משפטו של האח דניאל (אדם המצהיר בתום לב כי הוא יהודי, ואינו בן דת אחרת) ולכן היה צורך במשפט.
  אגב, חשוב לציין שטענתו של האח דניאל לא התקבלה על ידי דעת הרוב (השופטים זילברג ולנדוי) אבל כן על ידי השופט חיים כהן. כהן טען כבר אז (1962) שההגבלה “אינו בן דת אחרת” חורגת מסמכות הממשלה.

  היהדות מאז ומעולם הייתה תרבות. אכן, במרבית שנותיה היא התפתחה כשהאנושות הייתה דתית, ולכן לפעמים טועים וחושבים שיש זהות בין הדת היהודית ובין התרבות היהודית, אולם אין זה כך.
  למזלנו הרב, חילונים במובן הנוכחי קיימים כבר כ-200 שנה (תלוי איך סופרים) ובהתאם יש גם יהדות חילונית. באופן מפתיע (בניגוד למצוות “פרו ורבו”) הזרם החילוני הוא הרוב גם בארץ וגם בעולם.
  ואני מניחה שלזה גם מתכוונים כשמגדירים מדינה יהודית - לכל אותם אנשים, על הזרמים השונים שמזהים עצמם כיהודים.

  אם אני לא טועה, היום אפשר להישבע בצבא על הברית החדשה. ולצורך העניין הזה, אלעזר שטרן, תקשורתי ככל שיהיה, הוא אדם אחד, לא חכם במיוחד, שדעתו אכן נשמעת הרבה יותר מדי לדעתי. אפשר להביא לצורך העניין את דעתו של א.ב. יהושע, שגם הוא אדם אחד, שדווקא כן טוען להפרדת הלאום מהדת. לפיכך, הוא גם תומך להכיר בצירופים השונים, באופן דו-כיווני: אדם יכול להיות גם יהודי (לאום) נוצרי וגם ערבי יהודי (דתי).

  האם הציונים התכוונו ב”מדינה יהודית” להענקת הטבות לתושביה בני דת משה, או שהם התכוונו שהמדינה תהווה עבורם בית? יש הבדל בין הדברים. בבית יכולים לחסות כל מיני אנשים.
  קשה לי גם עם ההכללה של כל הציונים במקשה אחת. בין הציונים היו אנשים שונים עם דיעות שונות, שבאו לידי ביטוי גם ביחסם לאנשים הלא-יהודיים. מרטין בובר לדוג’, שתמך במדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים.

• תגובה מאת ג’ניה
  19 בנובמבר, 2007, 17:44

  אור
  אולי המילון הספציפי שלי מטעה אותי אבל הפרוש המילוני שך קיפוח לא ניראה לי קשור . אפשר הבהרה ?

• תגובה מאת אמיר
  19 בנובמבר, 2007, 23:28

  חבל שזה *לא* עונה לטאוב, אלא מסביב.

  ובפעם המיליון, הערבים לא משלמים ארנונה. אין ארנונה, אין תשתיות.

• תגובה מאת אסף
  20 בנובמבר, 2007, 0:34

  אמיר, על מה בדיוק אתה מבסס את הקביעה הזאת? האם הם משלמים פחות ארנונה מהחרדים, לדוגמא?

  ואגב, אולי צריך להפוך את המשפט? אולי זה דווקא - אין תשתיות, אין ארנונה?

• תגובה מאת דורון גרינשטיין
  20 בנובמבר, 2007, 8:15

  גורביץ’, אי אפשר להתחיל את ההיסטוריה מהמאה ה-19. אפילו אנדרסון נזהר בלשונו בהתייחסות המינורית שלו ליהדות כלאום. האתוס הלאומי-יהודי קיים , לכל המאוחר, מהמאה ה-7 לפנה”ס. דת משה נוסדה בצורה כזו שקיימת חפיפה כמעט מוחלטת בין האתנוס ללאום: הקשר הגורדי, הכרונולוגי והרעיוני, בין מעמד הר-סיני להתנחלות. אקט לאומי-דתי מכונן שכזה אינו חקוק בתודעתם של עמי אירופה, בעיקר בשל מורשתה הסטואית של הנצרות ומסרייה הקוסמופוליטיים. העמדת האתוס הלאומי-יהודי על הקונטקסט הלאומי-חילוני רצינית בערך כמו ההקבלה בין משה רבנו לז’אן ד’ארק. איזה חיבור אוטוכטוני אמיתי צרוב בתודעתם של חסידי הצלוב, פרט לסנט פטרוס וכמה סמטאות ירושלמיות?

  ונניח שנבקש להתייחס לציונות ולתקומת ישראל מתוך הפריזמה המודרנית והקונטקסט של ערש הלאומיות האירופית בלבד. איך נסביר את ערגתם של המוני יהודים ספרדיים וצפון אפריקאיים שנשאו עינייהם לציון, או לחילופין את קיומה העצמאי של ממלכת החשמונאים?

  ובכלל, הטיעון כי הלאומיות היהודית המודרנית היא כסות נפשעת להסתרת הקסנופוביה האינהרנטית של בני דת משה, הוא גזעני כשלעצמו. ובכך אני מסכים לחלוטין עם טאוב. לעניות דעתי, עיוות זה נובע משתי סיבות שונות: 1) אנכרוניזם מובהק המוביל אותך לאמץ מונחים מן השיח הפוסט-קולוניאלי ולהכילם על תופעות שונות וקדומות הרבה יותר. 2)תפיסה וויגית של ההיסטוריה, שבגינה אתה נאלץ להתייחס ללאומיות היהודית במונחים שליליים, עקב סלידתך מרעיון הלאומיות הכללי.

  גם אני אגב, אוחז באותו חזון קוסמופוליטי, אולם לאור מצב העניינים במזה”ת וההתכנסות המחרידה ללאומנות קיצונית על פני הגלובוס, הרי שחזון זה הופך אט אט לאידאה ותו לא. דבריו של מרקס אודות “השאלה היהודית” נראים רלוונטיים יותר מתמיד.

  לאסף, התיקצוב לרשויות המקומיות בישראל נקבע על-פי תקציב שווה לכל אזרח, הווה אומר - סכום קבוע פר תושב, מוכפל בכמות התושבים = סך תקציב מוניציפלי.
  לצערי המצב העגום של התשתיות במגזר הערבי נובע, בראש ובראשונה, מגרעונם המחפיר של הרשויות. הטבות למקורבים, ניהול חמולתי ואינטריגות אישיות בין הפוליטיקאים המקומיים הן עניין של שיגרה ברשויות אלו. כמובן שהסובלים העיקריים מכך הם ה”לא מקושרים”. יחד עם זאת, גוברת ההתחמקות מתשלום מסי הארנונה, ומסים אחרים, על רקע אידיאולוגי, לאור ההתחזקות המדאיגה של התנועה האסילאמית.

• תגובה מאת עודד נעמן
  20 בנובמבר, 2007, 13:24

  דורון,

  ראשית, אודה לך האם תוכל להסביר את המילים/מונחים: “קשר גורדי”, “חיבור אוטוכטוני”, “תפיסה וויגית”, “קסנופוביה”.
  שנית, לא הסברת מדוע הטיעון לפיו ניתן להעמיד לאומיות יהודית על גזענות הוא בעצמו גזעני (או שהסברת ולא הבנתי).
  שלישית, נדמה לי שהדיון איננו על הגנאולוגיה(!) של מושג הלאום. לכן, אין זה משנה גם אם מאז המאה ה-25 לפנה”ס היה רעיון של “לאום יהודי”. מה שמשנה ממתי היה לאום יהודי שאינו תלוי במצוות היהדות או בכתבים יהודיים. נדמה לי שהרעיון של לאום יהודי בלתי תלוי במצוות הדת ובכתביה קיים רק מאז סוף המאה-ה19 - וכיוון שהוא אינו מציע תוכן חלופי לדת ולכתביה (מלבד, אולי, הגנה עצמית ופרנויה) ניתן להעמידו על אתנוצנטריות ריקה.
  סייג אחד חשוב: היו, אמנם, הוגים ציוניים שקידמו תוכן לאומי-יהודי ממשי שאיננו דתי - למשל, אחד העם - אך אלו הובסו על ידי אנשי הציונות המדינית, שבחלוף השנים הפכו את הציונים הלא-מדיניים לשמות רחובות ומחקו את רעיונותיהם מדפי ההיסטוריה הישראלית. היום, כשאומרים שיהדות היא לאום מתכוונים שמי שנולד לאם יהודייה הוא יהודי ללא כל תלות בבסיס ערכי, תרבותי או דתי משותף.

  בברכת אוצר מילים מצומצם יותר,

  עודד

• תגובה מאת ג’ניה
  20 בנובמבר, 2007, 18:14

  אסף
  גם עם נניך שהחרדים חיים ברווחה מרובה על חשבון הציבור ( הנחה שאינה מבחינת אמת אוניברסלית דרך אגב ) הבלוג הזה מיתלונן רבות על התיקצוב הלא צודק של החברה החרדית בהיתבסס על תרומתם הקטנה לחברה .
  אז או ש אנחנו צריכים לא לתת את התקציבים שנותנים היום לחרדים מה שלא ישנה את מצבם של הערבים או להתחיל לתקצב ( עוד יותר ) את הערבים ולהוסיף עוד אוכלוסיה לרשימת אלה החיות על חשבון הציבור בלי שום הצדקה לכך .
  מכל מקום המצב שנוצר אינו שיויוני

• תגובה מאת אסף
  20 בנובמבר, 2007, 20:11

  ג’ניה, אני מציע פתרון שלישי - הגיע הזמן שהחברה הישראלית תקום ממרבצה, ותשים סוף למצב בו שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של שני מגזרים בתוכה (החרדים והערבים), שני המגזרים שגדלים במהירות, נמוך באורח כה מובהק ביחס לחברה היהודית החילונית.

  למי שמעניין אותו הצד הכלכלי:
  http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=57

• תגובה מאת רחביה ברמן
  20 בנובמבר, 2007, 23:56

  ג’ניה - לא כל הפניית תקציבים למגזר = לתת לאותו מגזר לחיות על חשבון הציבור. לבנות שכונות וערים עבור הציבור הערבי זה לא נדבות ולא סעד, זה מה שהמדינה מחויבת לעשות עבור אזרחיה ועושה עבור הציבור היהודי. ואם חלק ככה נאה מהעבודה הזו גם יינתן לחברות ועובדים מהמגזר, אז בלי לתת נדבות ובלי להרגיל אף אחד לפרזיטיות פיתחת מאד הן את התשתיות והן את הכלכלה במגזר. ואם יתחילו לתת מלגות לאוניברסיטה למגזר ולעשות פרויקטים של אוריינות ומחשבים במגזר - שוב, בדיוק כמו שקורה פה ושם במגזר היהודי - אז שוב, יש פיתוח לא פרזיטי של המגזר הערבי.

  לעומת זאת, כשמדברים על “תקציבים למגזר החרדי” מדברים על קצבאות לאנשים שילמדו תורה ועל תקציבים לאנשים שילמדו (רק, סוג מאד מסוים וקיצוני של) תורה. לא אותו דבר בכלל, נכון?

• תגובה מאת רחביה ברמן
  20 בנובמבר, 2007, 23:59

  בפסקה האחרונה הייתי צריך לנקד: יִלְמְדוּ מלשון ישבו בכיתה ולאחר מכן יְלַמדוּ מלשון יעמדו מול הכיתה

• תגובה מאת אמיר
  21 בנובמבר, 2007, 1:42

  אסף, הנתונים על המיסוי בציבור הערבי מפורסמים ומגוחכים - בד”כ בין 250 ל350 מיליון ש”ח בשנה. אתה באמת חושב זה בגלל תשתיות דפוקות או, אולי, כי הם רואים במדינה אוייב ומעוניינים רק לדפוק אותה?

• תגובה מאת ג’ניה
  21 בנובמבר, 2007, 11:17

  לרחביה
  המדינה אינה בונה בתים לאזרחיה . המדינה נותנת אישורי בניה לקבלנים שבונים דיור ומפקח במידה מסוימת על איכותו .
  עם אתה באמת טוען שדווקה לערבים המדינה לא נותנת אישורי בניה אנא הבא הוככות .
  יש לי הכרות אישית עם אשה שעוסקת בנושא הבניה בנגב ואני יכלה להבטיח לך שרוב העברים פשוט לא הלכו לקבל אישור בניה על הוילה שלהם או לקבל אישור רשימי על החיבור הפירטי לחשמל.
  פתוח תשטיות אמור לבוא על חשבון הרשות המקומית מכספי המיסים שהיא גובה . אין ארנונה = אין תשטיות
  בכל אופן אני רואה די הוכחות לכך שדתם של ערביי ישראל אינה הבעיה היחידה ואפילו לא העיקרית שלהם לאכן קשה להגיד שהם מקופחים אך ורק על בסיס דתם ושזה קשור באופן בלעדי לאופיה היהודי של מדינת ישראל .

  המיגזר השל עולי ברית המועצות שרובם אינם יהודים מבחינת הדת ( וניראה שפה לא מקבלים יהדות כלאום ) אינו סובל אפילו מחצי מהבעיות של המיגזר הערבי ובמיקרים רבים , להוציא בעיות עם הזכות להיתחתן , חיים החיים שרמתם אינה מאפשר לטעון שהם מקופחים אך ורק על בסיס היותם ” לא יהודים טובים ” והטענה שישראל מקפחת את אלה שאינם יהודים אינה נכונה .

• תגובה מאת רחביה ברמן
  21 בנובמבר, 2007, 21:18

  המדינה יוזמת בנייה ומוציאה מכרזים לבניית שכונות מגורים. אדמה במדינה הזו אינה קניין פרטי. רובה המכריע שייך למדינה. קבלנים אינם מסוגלים להחליט לבד שהם בונים שכונה.

  המדינה אינה מאשרת ואינה מוציאה תוכניות מתאר לשכונות וליישובים ערביים. זו עובדה שאינה טעונה הוכחה. אם את רוצה להוכיח את ההיפך, בבקשה.

  לגבי עולי מדינות ברה”מ לשעבר - זה לא נכון שרובם לא יהודים, אם כי נכון שמיעוט גדול מתוכם לא יהודים. אבל גם אלה שאינם יהודים מקבלים יחס של יהודים מסיבות של הממסד (כמו שאמר יוסי, הם הובאו כמשקל נגד לערבים ולכן מקבלים יחס של “לא-ערבים” לא משנה מה דתם).

• תגובה מאת אמיר
  22 בנובמבר, 2007, 10:05

  רחביה, למה בדיוק ה”עובדה” הזאת אינה טעונה הוכחה?
  עיריות מי אחראי ליצירת תוכניות מתאר. העיריות הערביות לא יוצרות אותן כי פשוט אין להן סיבה, במצב הנוכחי הן בונות ללא כל הגבלה ואין סכנה להריסת בתים בגלל הפחדנות והאפולוגטיות הישראלית בהתנהלות מול ערביי ישראל.

  תמשיכו להאמין שערביי ישראל סתם מופלים לרעה ולא לדרוש מהם דבר. היו עשרות (או מאות?) טרוריסטים ערבים - ישראלים. האם הוקעו אי פעם? הם משלמים 300 מיליון ש”ח בשנה מיסים - זה נורמלי? נבחריהם

  אתם חושבים שאתם עוזרים לערביי ישראל בהתנהגות ה”פייסנית”, אנטי ממסדית הזאת. למעשה אתם מכשירים את הקרקע למלחמת אזרחים עוד 30 או 50 שנה, שיהיה בלתי אפשרי להתעלם עוד מהמצב שנוצר.

  אז כולנו נישא בתוצאות.

• תגובה מאת אסף רזון
  22 בנובמבר, 2007, 21:12

  “היו עשרות (או מאות?) טרוריסטים ערבים - ישראלים. האם הוקעו אי פעם? ”

  הבלים. מספר הערבים אזרחי ישראל שהורשעו במעורבות בטרור הוא אפסי, אני לא חושב שניתן למנותם אפילו באצבעות יד אחת. אפילו מספר האנשים שהורשעו בסיוע (כגון זה שהסיע מחבל מתאבד במכוניתו) הוא בטל בששים. אפשר להשוות זאת אפילו למספר היהודים שהורשעו בריגול וסיוע לאוייב ( קלמנוביץ’, קלינברג, טננבאום, אודי אדיב, ישראל בר, וכו’).

• תגובה מאת חגי (בוב)
  23 בנובמבר, 2007, 18:07

  לעודד נעמן ואחרים:

  קשר גורדי - קשר מסובך שאמרו עליו שמי שיתירו יוכל לכבוש את אסיה. אלכסנדר מוקדון חתך אותו בחרב. קרוי ע”ש האיכר גורדיוס שקשרו אחרי שנבחר למלך על פירגיה.

  חיבור אוטוכטוני - אוטוכטוני, בוקע באופן עצמי מן האדמה. חיבור אוטוכטוני, חיבור שנובע מקשר לאדמה, קשר טבעי. ישנם עמים ש”תמיד” היו בטריטוריה שלהם ולכן הם נתפסים כילידי-אדמת-המקום (דוגמא, סינים). וישנם עמים שהגיעו ממקום אחר (כגון האנגלו-סקסונים שכבשו את אנגליה ונכבשו בתורם בידי הנורמנים - וזו אחת הסיבות שהשפה האנגלית משלבת אלמנטים גרמאניים ולטיניים). רוב העמים הידועים לי אינם אוטוכטונים. להמחשה, במיתולוגיה היוונית נוטות החסד (האריניות) הרודפות את רוצחי אמותיהם (מפרי הסדר הטבעי) עד לשיגעון ולמוות הן כוחות כטוניים (מן האדמה). והשווה עם “קול דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה” (בראשית, ד, 10).

  תפיסה וויגית - ע”ש מפלגת רועי הבקר (Whig Party) מהמילה הסקוטית-גאלית (whiggamor). בתחומיה של ההיסטוריה האנגלית מדובר בהשקפה שמחזיקה (והגדרה זו לא מדוייקת ונועדה רק לתת מושג כללי) בזכויות הפרט לרכושו הפרטי והחובה עליו להיות אנושי ובעל מצפון לאחר. תמכו במהפכה הצרפתית עד עידן הטרור, בחופש דת למיעוט הקתולי, וביטול העבדות. מאז הקמת אירלנד העצמאית אין עוד מפלגה וויגית. דמות וויגית חשובה, ההיסטוריון (Thomas Babington Macaulay).

  קסנופוב - הפחד (פוביה) מהאחר (ויש המתרגמים, מהמוזר). קסנופוביה היא שנאת זרים ופחד מהם כשם שארכנופוביה היא השנאה והפחד מעכבישים. כשם שהאנטישמי הוא שונא יהודים והפילושמי אוהב יהודים גם לקסנופוביה יש ניגוד, הקסנופיליה. המשיכה או האהבה לתרבויות, הליכות, או אנשים זרים (או מוזרים).

  הערה קטנה, בימים נהדרים אלו של שימוש ברשת, מילונים זמינים, ואינציקלופדיות אין סיבה לתת למישהו אחר לספק את סקרנותך הטבעית כמו שאין סיבה להתפעם ממי שיודע להשתמש בכלים האלו ולמצוא מילים. אפשר להגיד שטויות בלטינית ויוונית ממש כמו בספרדית ועברית.

• תגובה מאת מודי
  24 בנובמבר, 2007, 12:03

  מה ההבדל בין הלאומיות היהודית לעבריות?

• תגובה מאת ד.ט
  24 בנובמבר, 2007, 23:51

  לעודד נעמן.

  ראשית הערה, הציונות המדינית נוסח הרצל דווקא לא ניצחה, ודאי לא בצורה כל כך מוחלטת. כל הזרמים - ציונות רוחנית, מעשית, סינתטית, סוציאליסטית התקיימו והשפיעו, והציונים עסקו בפעילות תרבותית (דוגמה קטנה - באיזו שפה אתה מדבר?) לא פחות מאשר בהקמת יישובים ובפעילות דיפלומטית.

  שנית - הרעיון שיכול אדם להיות יהודי על-פי השתייכותו הלאומית אך לא על-פי דתו אולי חדש יחסית, אך אפשר בהחלט לראות בו התפתחות של העם היהודי, כפי שאכן היה. כפי שרעיון הלאום אצל עמים אחרים גם הוא התפתחות מאוחרת.

  תחילה היה לך עם שלאום ודת נכרכו בו יחד, בזמן מסוים ביקשו חלק מבני עם זה להמשיך ולשמור, ואף לחזק, את היסוד הלאומי בו, תוך ניתוק מסוים מהמצוות הדתיות.

  את הלאומיות של כל עם אפשר להגדיר, במידה מסוימת, כ”אתנוצנטריות ריקה”, הרי המאפיינים הלאומיים (שפה, תרבות, סמלים, גיבורים לאומיים, וכו’) של עם אחד אינם טובים משל אחר. האם יש סיבה עקרונית למה הולנדי חוגג את יום הולדתה של איזו אשה, ואמריקני חוגג את חג ההודיה?

• תגובה מאת טין טין
  20 בדצמבר, 2007, 1:12

  ציטוט:

  “לא כן במדינת ישראל. אדם אינו יכול להגדיר את עצמו כיהודי ולהיות בן דת אחרת. כך נקבע כבר במשפט האח דניאל, יהודי שהתנצר במהלך מלחמת העולם השניה. כדי לוודא שפסיקת בג“צ לא תתהפך, נקבע בחוק השבות שיהודי הוא מי שמצהיר על עצמו כיהודי אך אינו בן דת אחרת.
  כלומר, המדינה הציונית – יורשתה של תנועה שהתבססה על הטענה הבעייתית מאד שיהודים אינם קבוצה דתית אלא קבוצה לאומית – קבעה שהדת היא קריטריון מובהק ללאומיות. אם אתנצר מחר – לא שיציאה מגבולות היהדות היא דבר פשוט בישראל – ישתנה, במפתיע, גם הלאום שלי. אם איסמעיל הנייה יתגייר מחרתיים, הוא יעבור מיד לאום, ויתר על כן - הוא יוכל לממש את זכות השיבה. רצוי לשים לב שההגדרה הציונית ל“יהודי” נוקשה מן ההגדרה ההלכתית. ”

  לפני שאתה מתלהב, קרא את חוק השבות:

  “4ב. לענין חוק זה, “יהודי” - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.”

  “לעניין חוק זה” - מאחר וחוק השבות במפורש אינו בא להגדיר את דתו של העולה, אלא את זכאותו לאזרחות לפי זיקתו ל*לאום* המדינה של המבקש להגר, ממש כמו ‘מבחן הזיקה’ למדינה של בני הזוג המבקשים להגר למול זיקותיהם למדינה אחרת הנהוג בדנמרק, למשל.
  .
  חוק השבות אינו חוק האזרחות במחילה, חוק השבות אינו *מונע* אזרחות ממי שאינו יהודי -

  הוא רק אחד הפרמטרים המקלים על ההתאזרחות של מי ששיכים ללאום המדינה, והוא מסיק מפעולתו *היזומה* של הבוחר בדת אחרת על זיקתו ללאום -

  ממש כמו החוק המאפשר התאזרחות מהירה לבני הלאום היווני, או הגרמני או הפיני, וממש כמו מדינות שאינן מתירות להחזיק באזרחות כפולה.

  יש מדינות המאפשרות לך התאזרחות אם יש לך מליון דולר, לאזרחות קנדית למשל מספיקים 800,000 דולר קנדי - לכן אם נתרגם עובדה זו להיגיון-מונע-אג’נדה כשלך נקבל את המסקנה המגוחכת הבאה:

  “…וכאן הידיים המלוכלכות של הקנדים: כשהם אומרים “800,000 דולר קנדי“, הם מתכוונים למדינה שתעניק הטבות לתושביה העשירים. או, בניסוח אחר, תפלה לרעה את כל השאר. ”

  “עם” הוא גוף חברתי של אנשים המגדירים את עצמם סביב מאפיין משותף, ולמרות שאין הדבר כך במקרה של העם היהודי, הרי עם בהחלט רשאי להגדיר את עצמו על בסיס דת -

  זאת אומרת, רק אם המיליציות של גורביץ וחבריו “הקומיסרים המודאגים” לא מסתובבות באותו רגע בשטח - שהרי הרגע פסלת את זכותו הטבעית של עם לעשות זאת, ואתה דורש “לאשר מראש” את הפרמטרים להתאגדות לפי העדפותיך הפרטיות.

  לרוב העמים בעולם מאפיינים לפיהם אדם אחד ישתייך אליהם ואדם אחר לא - מוצא, גזע, היסטוריה וכד’ ואפילו מקצוע מבוקש או רכוש - ומאפיינים אלה וודאי שהם מפלים מטבע הגדרתם בין מבקשי האזרחות וההגירה *מבחוץ* -

  עם זאת, לא רבים הסהרורים הטוענים שבאופן לוגי ניתן להסיק מכך שאותם עמים בוחרים בפרמטרים אלה במחשבה תחילה ומתוך כוונה ברורה להפלות לרעה את המיעוטים במדינותיהם.

• תגובה מאת עמיש
  30 בספטמבר, 2009, 9:07

  אז למה לפלסטינים אתה מתיר להקים מדינה פלסטינית?
  ולמה מדינה זו תהיה מדינה שדת האסלאם בה היא הדת החוקית והממלכתית היחידה?

• תגובה מאת חופשת סקי באיטליה
  21 באוקטובר, 2009, 12:36

  פוסט נהדר.

השארת תגובה

שם:

דוא"ל:

אתר:

תגובה: